קרקע, כל הבנוי והנטוע עליה וכל דבר המחובר אליה: חיבור של קבע או חיבור זמני.

בעלות במקרקעין היא זכות להחזיק במקרקעין ולעשות בהם כל עיסקה לפי דין או לפי הסכם.

הבעלות על מקרקעין כוללת את העומק שמתחת לפני הקרקע (בעלות על מחצבים), וגם בתחום שמעל הקרקע למעט מעבר מעל הקרקע (טיסה).

המדינה שומרת לעצמה את הזכות על המשאבים הטיבעים שלה כגון מחצבים ובסמכותה להפקיע את הקרקע.

מקרקעין קרויים גם נכסי דלא ניידי (ובראשי תיבות: נדלן), משום שמאפיין של נכסים אלה הוא חוסר היכולת להזיזם ממקומם (להבדיל ממיטלטלין - נכסים שניתן להעבירם ממקום למקום).

"צוואה", במובן הכללי, הינה כל אימרה, אמירה, ציווי, אשר מבקש ומצפה אדם שיעשה למענו או בענייניו לאחר מותו.

במובן המשפטי, "צוואה" היא מסמך משפטי בו מורה אדם מה ייעשה ברכושו לאחר מותו, אשר יהא בר-תוקף - אם נעשה באחת הדרכים הקבועות בדין, ולא נפל בו פגם שלא ניתן לתיקון.

תוכן עניינים:

1 החופש לצוות

2 סוגי צוואות

3 צוואה הדדית

4 פגמים בצוואות

הסכם ממון הוא הסכם משפטי הנערך בין בני זוג, על מנת להסדיר את חלוקת הרכוש בין בני הזוג במקרה של פקיעת הנישואין. להסכם זה אין משמעות כל עוד הנישואין לא פקעו.

פקיעת נישואין יכולה להתרחש בשני מקרים:

- גירושין.

- מותו של אחד מבני הזוג או שניהם.

המשרד עוסק בעריכת ייפוי כוח מתמשך. 

* ייפוי כוח מתמשך הוא אופציה חדשה יחסית, משנת 2017, אשר באה לתת מענה למה שנקרא בלשון העם "צוואה בחיים". כלומר, מאפשר לאדם לתת הוראות לגבי מה שיעשה בעודו בחיים אבל כשהוא אינו כשיר להחליט בעצמו, לגבי עצמו ורכושו, בשל מצבו הרפואי ו/או הקוגניטיבי.

* הליך זה הוא אלטרנטיבה טובה למה שהיה לפני כן, וקיים גם כיום (כשאין ייפוי כוח מתמשך), והוא מינוי אפוטרופוס במקרה הצורך. 

* יתרונות ייפוי כוח מתמשך על מינוי אפוטרופוס הם:

    * לממנה שליטה מראש על מי שיהיה מיופה כוח שלו, לעומת החלטה של בית המשפט.

    * הממנה ממנה מיופה כוח, קובע דברים והנחיות מראש בניחותא לעומת מצב שקורה             לעיתים שנוצר צורך דחוף לפנות לבית המשפט בלחץ זמנים למינוי אפוטרופוס. 

* ייפוי כוח מתמשך הוא מסמך משפטי המאפשר לכל אדם בגיר (מעל גיל 18), לקבוע כיצד ועל ידי מי יטופלו ענייניו בעתיד כאשר לא יוכל לטפל בכך בעצמו, בתנאי שהוא מבין את המשמעות, המטרות והתוצאות של מתן ייפוי הכוח המתמשך.

המשרד נותן שירות רישום חברות בישראל. הרישום נעשה באופן מקוון באמצעות כרטיס חכם.

לצורך הרישום על הלקוח לבחור שם לחברה + שתי אופציות לשמות חלופיים למקרה שהשם הראשון לא יתקבל על ידי רשם החברות. היה וכל השמות אינם מתקבלים לרוב נציג רשם החברות יוצר קשר טלפוני עם עורך הדין המטפל ברישום וביחד עם הלקוח מגיעים לשם מוסכם. עניין זה יכול לעכב במעט את רישום החברה.

בנוסף יש לצרף תקנון לחברה. יש תקנונים סטנדרטיים, מינימליים ולקוניים שיכולים להתאים בחלק מהמקרים. ברם, במקרים אחרים רבים נדרש לערוך תקנון מפורט וספציפי. 

לעיתים רצוי לערוך הסכם מייסדים לפני ההתקשרות ולפני הקמת החברה ורישומה.   

לרוב רישום החברה מתבצע תוך כיום אחד, אך משך הזמן תלוי ברשם החברות. 

 

עלות שכר טרחה לרישום חברה החל מ 1,000 ש"ח + מע"מ לחברת יחיד, ו- 1,500 ש"ח לחברה של יותר מבעל מניות אחד.

המחיר עשוי להשתנות בהתאם לנסיבות של כל מקרה ומקרה. כך למשל, אם יש צורך לערוך תקנון, ו/או הסכם מייסדים.

בנוסף לשכר הטרחה, יש לשלם אגרת רישום חברה שגובהה נכון לשנת 2020 הוא סך של כ- 2,182 ש"ח (לאחר הנחה של רישום מקוון).

 המשרד נותן שירות של פירוק חברות מרצון, לרבות בקשה לפטור מאגרות רשם החברות.

החל מיום 15.9.2019 הוחל הליך מזורז של פירוק חברות מרצון. הליך זה פשוט יחסית להליכים הקודמים לפירוק חברה, אך עדיין אורך כ 4 חודשים לכל הפחות.  

* חברה שאינה פעילה אשר קיבלה החלטה על פירוק מרצון בהליך מזורז באסיפה הכללית בהסכמת כל בעלי המניות שהשתתפו באסיפה, תגיש לרשם החברות בקשה בהתאם.

* חברה לא פעילה לעניין זה הינה חברה שעונה על התנאים הקבועים בסעיף 342מא לחוק החברות התשנ"ט- 1999.

* חברה שבקשתה לפירוק מרצון בהליך מזורז אושרה ע"י רשם החברות תחוסל ללא צורך בהגשת מסמכים נוספים בתום 100 ימים מיום אישור הבקשה, וזאת ככל שלא הוגשה התנגדות לפירוקה.

* החברה אינה פעילה בהתאם להגדרת סעיף 342מא לחוק: אין לה נכסים, אין לה חובות (למעט חוב בשל אגרה שנתית שהחברה רשאית לקבל פטור ממנה מכח תקנות לפי סעיף 44 לחוק), אין הליכים משפטיים תלויים ועומדים שהחברה צד להם ולא מתנהלים נגדה הליכי אכיפה מנהליים לפי דין.

* לחברה אין חובות, קנסות והליכי גבייה! יש לברר העדר חובות בין היתר בהוצאה לפועל וברשות האכיפה והגבייה.

* ההחלטה על פירוק מרצון של החברה בהליך מזורז התקבלה באסיפה כללית של החברה שבסדר יומה נכללה הצעה בדבר פירוק מרצון בהליך מזורז, בהסכמת כל בעלי המניות שהשתתפו בה. 

* ההזמנה לאסיפה הכללית שבסדר יומה נכללה ההצעה בדבר פירוק מרצון בהליך מזורז נמסרה לבעלי המניות לפחות 21 ימים לפני מועד כינוסה, או בהסכמת כל בעלי המניות- במועד סמוך יותר לכינוסה.

עלות שכר הטרחה לפירוק מרצון החל מ 1,000 ש"ח + מע"מ  לבקשה בהליך מזורז. 

ההליך פטור מאגרה (נכון למועד כתיבת מאמר זה).

המחיר יכול להשתנות בהתאם לנסיבות.

 

גביית חובות.

גביית שיקים חוזרים.

הגשת פסקי דין לגבייה.

ככלל מתן השרות אינו כרוך בתשלום שכר טרחה - שכר הטרחה נגבה מהחייב בלבד. יחד עם זאת, תתכן סטייה מכלל זה - אין לראות באמור לעיל התחייבות למתן 

דיני החוזים הם חלק מהענף המשפטי העוסק בחיובים רצוניים. (בחיובים לא רצוניים עוסקים, למשל, דיני הנזיקין). דיני החיובים הם חלק מן המשפט האזרחי, להבדיל מענפי משפט כגון המשפט הפלילי, המשפט המנהלי, דיני המעמד האישי, ועוד.

תוכן עניינים

1 היסטוריה של דיני החוזים בישראל

2 מהו חוזה?

3 סוגי חוזים וחקיקה בדיני החוזים

1 הבוררות במשפט העמים

2 מקומה של הבוררות בין השיטות ליישוב סכסוכים

3 הבוררות בדיני מדינת ישראל

4 הסכם בוררות

5 סמכויות הבורר

6 הבורר

7 סדר הדין בבוררות ומתן פסק הבורר

8 אישור וביטול פסק הבורר

9 בוררות בדין תורה

1 מאפייני הגישור

2 כישורי המגשר

3 אתיקה מקצועית של המגשר

4 מקומו של הגישור במערכת המשפטית

במשפט הישראלי, תביעה היא הליך בדיון אזרחי שבו מבקש אדם מבית המשפט סעד המופנה כנגד אדם אחר. יש המשתמשים במונח כשם כולל לכל הליך משפטי יזום, אך משמעותו הטכנית מבחינה משפטית היא לסוג מסוים של הליך אזרחי, המוגש בבית משפט אזרחי רגיל, או במקרים מסוימים, בבית המשפט למשפחה או אף בבית הדין הרבני או השרעי. תביעות המוגשות בבתי הדין, או אף בבית המשפט למשפחה, הן בעלות אופי שונה במקצת מן התביעה האזרחית, והדיון בערך זה יתמקד בתביעה האזרחית המוגשת בבית המשפט, שהיא המקרה הנפוץ של תביעה.

דיני הנזיקין הם חלק מן המשפט האזרחי, (להבדיל מהמשפט הפלילי, המשפט המנהלי, דיני המעמד האישי ותחומי משפט נוספים), העוסק בחיובים לא רצוניים, בעקבות נזק שנגרם. זאת בניגוד לדיני החוזים למשל, העוסקים בחיובים רצוניים. ישנם שורה של מצבים שבהם נגרם נזק לאדם, בין לגופו ובין לרכושו ובגין הנזק מבקש אותו אדם פיצוי מהמזיק: תאונות (כגון תאונות דרכים, תאונות עבודה), רשלנות (כגון: רשלנות רפואית), תקיפה, לשון הרע, מטרד (כגון: רעש, זיהום אוויר), גניבת עין ועוד.

חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 הביא לרפורמה יסודית בתחום הפיצוי לנפגעי תאונות דרכים בישראל. לפני חקיקתו היה תחום זה כפוף לדיני הנזיקין המסורתיים. הקושי המרכזי נבע מכך שהנפגע בתאונה נדרש להוכיח שנזקו נגרם על ידי התרשלותו של הנתבע כדי לזכות בפיצוי. אם גורם הנזק לא התרשל, אם לא ניתן היה להוכיח שגורם הנזק התרשל, אם גורם הנזק לא נמצא, או אם הנזק נגרם באשמת הנפגע עצמו - לא הייתה זכות לפיצוי. חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים נועד להבטיח שכל נפגע בתאונת דרכים יפוצה. לשם כך הוטלה אחריות מוחלטת על כל נהג המעורב בתאונה כלפי הנפגעים בתאונה וחובת ביטוח בגין האחריות הפוטנציאלית וכן בגין נזק שעלול להיגרם לנהג בתאונה עצמית.